פסק-דין בתיק תא"מ 4284-08-11

אקדמות מלין

1.         התובע בת"ק 22899-12-10 והנתבע בתא"מ 4284-08-11, מר יצחק דווידי (להלן: "התובע"), תושב העיר ראשון לציון, הינו מפיץ אזורי מורשה של חברת Kirbby העולמית (להלן: "החברה"), החל מיום 13.7.1999. ברחבי הארץ, קיימים שמונה סניפים של החברה. התובע משווק מוצרי החברה בארץ, הכוללים שואבי אבק, שקיות, חומרי ניקוי ועוד.

2.         הנתבעת בת"ק 22899-12-10 והתובעת בתא"מ 4284-08-11 (להלן: "הנתבעת"), תושבת העיר נצרת עלית, אקדמאית בהשכלתה ועובדת בתור לבורנטית בבית-חולים "העמק" בעפולה.

3.         בתאריך 31.5.2009, התקשרו הצדדים בעסקת חליפין (טרייד-אין), לפיה תמורת החזרת שואב אבק קירבי ישן משנת 2005 לתובע, קיבלה הנתבעת הנחה על שואב אבק קירבי חדש, מסוג סנטריה 10G (להלן: "שואב האבק החדש") וציוד קירבי נוסף (מברשות, מוטות וצינור חדשים) (להלן: "הציוד הנוסף"). במעמד יצירת העסקה ,נערך ונחתם חוזה מכר בכתב- הסכם רכש/קבלה מס' 2588 (נ/1; ת/2). (להלן: "החוזה"). יצוין, כי התובע מחזיק, בפנקסים הקרויים "הסכם רכש/קבלה) (להלן: "הפנקס") וכל הסכם רכש/קבלה, כולל למעשה שלושה העתקים מנייר כימי בשלושה צבעים: העתק ראשון בצבע לבן שמיועד ללקוח, העתק שני בצבע ורוד שמיועד להנהלת החשבונות של העסק והעתק שלישי בצבע צהוב, נשאר בפנקס.

4.         בהתאם לעסקת החליפין, שילמה הנתבעת לתובע סכום כולל בסך של 4,010 ש"ח, כדלקמן: סך של 3,510 ש"ח שולם באמצעות כרטיס אשראי, ב- 18 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, עבור שואב האבק החדש; וסך של 500 ש"ח שולם בשני שיקים, בסך של 250 ש"ח כל אחד, עבור הציוד הנוסף.

טענות התובע

5.         התובע טוען, בקליפת אגוז, כי בהתאם לחוזה, התמורה המוסכמת עבור שואב האבק החדש והציוד הנוסף, אשר סופקו לנתבעת במעמד כריתת החוזה, הינה סך של 7,520 ש"ח, כאשר סך של 7,020 ש"ח הינו מחיר שואב האבק החדש, לאחר ההנחה, ואילו סך של 500 ש"ח הינו מחיר הציוד הנוסף. הוא מילא אחר כל חיוביו על-פי החוזה: מסר את הממכר (שואב האבק החדש והציוד הנוסף) לנתבעת, במעמד יצירת עסקת החליפין וחתימת החוזה והעביר לה את הבעלות בו. דא עקא, הנתבעת לא קיימה את חיוביה בהתאם לחוזה, ולא שילמה לתובע את מלוא התמורה המוסכמת. בהתנהגותה זו, היא מפרה את החוזה. כל פניותיו אל הנתבעת, כי תקיים את חיוביה בהתאם לחוזה ותשלם לו יתרת התמורה המוסכמת, נדחו על-ידה.

6.         התובע ממשיך וטוען, כי הנתבעת הפרה את החוזה. בנסיבות אלה, הוא זכאי לתרופת האכיפה, והכל על-פי הוראת סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970 (להלן: "חוק התרופות").

טענות הנתבעת

7.         הנתבעת מכחישה, מנגד, את טענותיו של התובע שביסוד עילת התביעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק ושיעור הפיצויים. היא טוענת, בין השאר, כי החוזה נוסח בביתה על-ידי טכנאי מטעם התובע, בשם ארנון שבח (להלן: "נציג התובע"). היא חתומה על החוזה. התמורה המוסכמת לפי החוזה הינה סך של 3,500 ש"ח .עסקת החליפין אושרה על-ידי התובע. נציג התובע התנהג כלפיה, הן בשלב הטרום-חוזי והן בשלב החתימה על החוזה ,בחוסר תום לב ובדרך לא מקובלת, ואף הציג בפניה מצג שווא רשלני.

8.         וכן, מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי היא התקשרה בעסקת החליפין וחתמה על החוזה בטעות, שהיא תוצאה של הטעיה שהטעה אותה התובע ונציגו. נציג התובע טען בפניה, כי עלות התיקון של שואב האבק הישן, שהיה ברשותה, היא סך של 2,000 ש"ח, וכי שואב האבק האמור, עתיד להתקלקל בקרוב ועלות התיקון היא סך של 3,000 ש"ח. היא התקשרה בעסקת החליפין וחתמה על החוזה, לאחר שהוסכם בין הצדדים ,כי היא קונה את שואב האבק החדש, לאחר הנחה בסך של 3,500 ש"ח. התמורה המוסכמת ,בהתאם לחוזה שנחתם על-ידה ,הינה סך של 3,500 ש"ח.

9.         הנתבעת ממשיכה וטוענת, כי עסקת החליפין היא גם עסקה בכרטיס אשראי. במעמד יצירת עסקת החליפין, החתים אותה נציג התובע, בדרך מרמה ,על שני שוברים לפירעון בתשלומים נדחים (שוברים מס' 5387100 (להלן: "השובר הראשון") ומס' 5387101 (להלן: "השובר השני"), על סך 3,510 ש"ח כל אחד. חברת ישראכרט, שהנפיקה את כרטיס החיוב, החלה לחייב אותה בגין שני השוברים האמורים- ביום 1.6.2009, בגין השובר הראשון, וביום 23.6.2009 ,בגין השובר השני.

10.       וכן, טוענת הנתבעת, כי לאחר יצירת עסקת החליפין (העסקה בכרטיס אשראי), "התחלתי לחשוש כי נפלתי קורבן למעשה הונאה צרכנית" (נ/2, סעיף 14). היא פנתה, טלפונית, למנפיק ,חברת ישראכרט, וסיפרה לו על חתימה על שני השוברים. בתגובה, הרגיעה המנפיק והודיעה, כי הוא יכבד רק אחד משני השוברים האמורים.

11.       הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי במעמד יצירת עסקת החליפין ולאחר שנמסר לה שואב האבק החדש, דרש ממנה נציג התובע לשלם לו סך של 500 ש"ח, כתוספת מחיר עבור הציוד הנוסף. היא, אכן שילמה לנציג התובע את מחיר הציוד הנוסף בסך של 500 ש"ח, בשני שיקים על סך 250 ש"ח כל אחד.

12.       לבסוף, טוענת הנתבעת, כי היא נפלה קורבן למעשה הונאה מצד התובע ונציגו. התובע התרשל כלפיה. התובע, בהיותו עוסק, כהגדרת מונח זה בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") הטעה אותה, בהיותה צרכן, בעניין מהותי בעסקת המכר. בהתנהגותם דנן, הפרו התובע ונציגו את הוראות סעיפים 2(א)(1)(4)(12) ו- סעיף 2(ב)(4) לחוק הגנת הצרכן.

13.       הנתבעת עותרת לתרופת הפיצויים. היא אומדת את נזקיה בסך של 6,000 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.

מסכת הראיות

14.       התובע העיד לעצמו. הוא הקדים והגיש תצהיר עדות ראשית (ת/1). וכן, הוגש מטעם התביעה מוצג נוסף, ת/2- ההעתק בצבע ורוד של החוזה.

15.       הנתבעת העידה לעצמה. גם היא הקדימה והגישה תצהיר עדות ראשית (נ/2). ההגנה הגישה מוצג נוסף מטעמה, נ/1- ההעתק הצהוב של החוזה.